חרדת הדף הלבן

"יהודי נודד", טושי אלכוהול על דף.

לפעמים עולה בי הצורך פשוט לצייר, אבל אז אני מוצאת את עצמי בוהה בדף הלבן עם עיפרון ביד והראש ריק ממחשבות.

"חרדת הדף הלבן"-

 הפחד להתחיל משהו חדש מאפס הוא בעצם פחד מהתוצר שיהיה- האם הוא יהיה יפה מספיק? טוב מספיק? מעניין? האם יהיה לו מסר? אולי זה יהיה סתם?

החרדה זו מביאה למן קיפאון אל מולל הפוטנציאל העתידי והלא ברור, וכך נמצא את עצמינו בוהים בדף הריק.

יש מגוון דרכים להתמודד עם התחושה הזו, והיום אשתף באחת שאני מאוד מחבבת באופן אישי:

למלא את הדף.

אבל במה נמלא את הדף? איך?

אפשר להתחיל עם צורה פשוטה כמו עיגול, משולש או מרובע. אפשר גם צורה מורכבת יותר כמו כוכב, או כמו הדוגמא שלי כאן- שלישיית עלים.

את הצורה הנבחרת נפזר ברחבי הדף באופן אקראי, אפשר גם להחליף צבעים תוך כדי.

כשתרגישו שזה מספיק, אפשר להתחיל למלא את החלל. הצורות יכולות להקיף את הקודמות, הן יכולות לעטוף או להציץ ממתחת. וכך נמשיך עד שיגמר לנו המקום...

והינה, ציור.

המטרה של התרגיל הזה היא להשתחרר מהחרדה, מהתקיעות הזו שמקשה עלינו פשוט להתחיל.

אפשר לחזור על התרגיל, אפשר לחזור אליו ולהוסיף פרטים.

אני מציעה לשחק עם זה. להינות ולהתמסר לחזרתיות המדיטטיבית.

העיקר כאן הוא לא התוצר, אלא התהליך עצמו.

רוציםות לנסות?

יכוליםות לשתף גם כאן בתגובות את הציורים שלכםן 😊

וד"ש מגיאורגיה 😉